#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>מהיכא מוכח דרבא כר""י ס""ל, ואמאי קאמר רבא דאשה לא תכנס לבית העצים ליטול את האוד? (גפ""ת)</div>"	"<div>א. מהא דרבא הוצרך לומר דבר יונה חזיא לאומצא הא לאו הכי אמרינן דמוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים,<br>ב. מהא דאמר דאוד שנשבר אסור להסיקו ביו""ט משום דאין מסיקין בשברי כלים,<br>והא דאשה לא תיכנס לרש""י היינו משום דעומדים להסקה, ולהתוס' היינו משום דעומדים לתיקוני מנא וחיישינן דילמא אתי לתקוני מנא.</div>"	דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>לר""ש האם מגביהין מעל השולחן עצמות וקליפין? (גפ""ת)</div><div></div>"	"<div>לרש""י מגביהין,<br>ולהתוס' אין מגביהין כ""א בראויין לכלבים.</div>"	דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>האם מותר לאבד ביד פירורין שעל השולחן, ומנלן? (גפ""ת)</div><div></div>"	"<div>לרש""י אסור ממתני' דתנן מגביהין ולא זורקין,<br>ולהתוס' מותר ממתני' דתנן מפני שהם מאכל בהמה.</div>"	דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>גרעיני תמרה ארמייתא ופרסייתא (מהן, רש""י כאן ולעיל דף כט) מהו לטלטלן אחר שאכלן, לר""י ולר""ש? (תוס')</div><div></div>"	"<div>ארמייתא (תמרים טובים לרש""י כאן עומדים לאכילת אדם, ולרש""י לעיל נפרשים מהגרעינין) אסור,<br>פרסייתא (לרש""י כאן התמרים עצמן עומדין לבהמה, ולרש""י לעיל נשאר מהאוכל על הגרעינין) מותר,<br>ומ""מ שמואל מטלטל להו אגב ריפתא דאדם חשוב הוא,<br>ולר""י נמי מותר לטלטלן אגב אוכלין כיון דאי אפשר לעשותן מע""ש.</div>"	דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>מדוע לא יספוג ביין, ומה דין פירות שנתפזרו? (גמ', רש""י ותוס' במתני')</div><div></div>"	"<div>לרש""י לא יספוג גזירה שמא יסחוט,&nbsp;ולהתוס' משום עובדין דחול,<br>ופירות שנתפזרו מלקט על יד על יד לאפוקי כלי ומשום עובדין דחול.</div>"	דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>לרבי יוחנן מ""ש משקין שזבו מביצה שנולדה ביו""ט? (תוס')</div><div></div>"	<div>ביצה עומדת להיסחט יותר ממשקין שזבו.</div>	דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>במה נחלקו ר""י ורבנן במתני', ומ""ט? (גפ""ת)</div><div></div>"	"<div>א. לרב יהודה אמר שמואל נחלקו דוקא בתותים ורימונים ושאר פירות אבל בזיתים וענבים כיון דסתמן למשקין מאחר והחלו לזוב יהיב דעתיה למשקין,<br>ב. לעולא נחלקו אף בזיתים וענבים,<br>ג. ולרבה נחלקו רק בתותים ורימונים שמשך מהן מים ויין (לרש""י היינו שנמשך מהפרי, ולהתוס' היינו שמשך בידיים אבל נמשך מאיליו מודו רבנן לר""י) דיש מהן למשקין ויש לאוכלין (וסתמן כעומדין למשקין,<br>אבל בזיתים וענבים דסתמן למשקין מודה ר""י,<br>ובשאר פירות דסתמן לאוכלין מסתברא דמודו רבנן (ואיכא למימר דגם בזה נחלקו חכמים ונקט תותים ורימונים להודיעך כוחו דר""י דמתיר).</div>"	דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>חלב האשה אמאי מטמא לרצון ושלא לרצון, ולענין מה איירי רצון דהכא? (גפ""ת)</div>"	"לרבנן לרש""י דחשיב משקה דכתיב ותפתח את נאד החלב ותשקהו, ולהתוס' דדם נעכר ונעשה חלב,<br>ולר""ע לכו""ע משום דחשיב משקה, ורצון דהכא היינו לענין להחשיבו משקה ולא לענין נתינת המשקה על האוכלין לרצון."	דף קמג		
